כונס נכסים בשירות ההוצאה לפועל
ערכו הכלכלי של אדם נמדד על פי רוב בנכסיו. כאשר עסק, חברה או נותן שירות אחר חייב חוב כלשהו אשר מוכח בשטרות (שיקים ושטרות אחרים), הזוכה (האדם לו חייבים את התשלום) רשאי להגיע אל לשכת ההוצאה לפועל ולפתוח תיק הוצאה לפועל כגד החייב. כונס נכסים מופעל כאשר לא נמצא פיתרון מתאים להחזר החוב וראש ההוצאה לפועל מחליט להחזיר את החוב ע"י תפיסת נכסי החייב. אם כן, הקשר בין ההוצאה לפועל לכונס הנכסים הוא קשר של תלות, כאשר ראש ההוצאה לפועל מפקח בפועל על כונס הנכסים אשר כפוף לו ולהחלטותיו.
מהו כונס נכסים?
כאמור, כונס נכסים מקבל אישור מראש ההוצאה לפועל והיחידה החוקרת את תיק ההוצאה לפועל כנגד החייב ועצם קבלת האישור מקנה לו את הזכות הלגיטימית לתפוס את נכסי החייב. שערו לעצמכם מצב בו בעל עסק חייב 500,000 שקלים ליבואן כלשהו ואינו מחזיר לו את הכסף גם לאחר הסדר שסוכם עם ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל במקרה זה רשאי למנות כונס נכסים, אשר יתפוס את נכסי החייב (למשל, דירה) ולמכור אותה לכל המרבה במחיר על מנת לכסות את החוב. כונס נכסים יכול לפעול על כלל נכסי החייב כולל עיקולים ומימוש משכנתא.
ההזדמנות האחרונה לפדות את הנכס
מרגע שתפס כונס הנכסים חזקה על נכסי החייב, הופכים הנכסים למשועבדים ואינם יכולים להימכר ע"י החייב באופן פרטי. ראש הוצאה לפועל בנקודה זו, רשאי להנחות את כונס הנכסים כיצד לפרסם את פרטי המכירה של החייב, אך לעיתים רבות ניתנת יד חופשית לכונס, אשר פועל לרוב ע"י נוסח עקבי ומדוייק. אט-אט זורמות ההצעות למשרדו של כונס הנכסים, אשר מארגן את כולן ומזמן את המתחרים למכירה פומבית נוספת על מנת לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר. לאחר שנקבע מי רשאי לקנות את הנכס, יקבל החייב הודעה להזדמנות אחרונה לפדות את הנכס, במחיר שנקבע לו בהצעה הגבוהה ביותר.
ניתן לראות כי מינוי כונס נכסים הוא מעין כדור שלג אשר צובר תאוצה ויש לדעת כיצד להתמודד עימו בזמן ובצורה הלגיטימית (והמשפטית) הטובה ביותר.